יין רצינה

ביוון של האלף השני לפנה"ס, נטה היין, שאוחסן באמפורות, להתחמצן מאוד בקלות. הייננים הקדמונים מצאו פתרון – הם מרחו את פנים הכד, ואטמו את פתחו, בשרף עצי אורן, שנמצא בשפע. טעם הלוואי שלו הורגש כמעט מיד, ונשא חן.

באחד החיבורים הידועים מימי קדם, שעסק בניחוחות, מודה המחבר, תאופראסטוס, ב"חולשתו" ליין ממין זה. אנו אף למדים מחיבורו, שהמובחרים שביינות אלה תובלו בשרף "עץ האורן החַלַבִי".

כך נולדה איפוא קטגוריה חדשה לגמרי של יין – יינות שרפיים – שבימי קדם זכתה לפופולאריות לא רק ביוון כי אם במקומות רבים אחרים באגן הים התיכון. לרוב, יינות אלה היו אף יקרים יותר מהיינות הרגילים!

אך מסיבות שונות, נעלמו אט אט יינות השרף מהנוף הים תיכוני, והמנהג לייצרם שרד באופן משמעותי רק במרכז יוון, שם נמשך ייצורם ללא הפ קה במשך אלפי שנים. בעידן המודרני, החל ייצורם של יינות אלה, שהיו מזוהים בעיקר עם אזור אטיקה, להתפשט שוב במרחב היווני, והוא הפך שוב שכיח גם באזור מקדוניה וברבים מהאיים השונים.

ביקבוק יינות רצינה, החל משנות ה-50 ,'הגדיל את הייצור עוד יותר, והפך אותם פופולאריים מאוד בטברנות של אתונה. כאשר החלה תנועת תיירים גדולה ליוון, במחצית השניה של המאה שעברה, נחשפו לרצינה גם זרים רבים, והיא הפכה בעיניהם מזוהה עם יין יווני יותר מכל יין אחר.

ואז, דווקא בזמן שבו, כך נראה היה, תעלה ותפרח, דעכה הקטגוריה – שכן יצרנים רבים השתמשו בשרף כדי להסתיר, פשוטו כמשמעו, פגמים ביינות שייצרו. תדמית הרצינה צנחה. בד בבד קם ביוון דור של יצרנים קטנים, שביקשו לייצר יינות איכות רגילים מזנים בינלאומיים.

רבים מהם היפנו את גבם לא רק לרצינה כי אם גם לזנים הילידים ביוון )שעתידים היו "לעשות קאמבק" ולעמוד בחזית מהפיכת האיכות של תעשיית היין היוונית במאה ה-21 .)הרצינה נתפשה יותר ויותר כיין נחות ומיושן. עלייתם על הבמה, בשנות ה-80 ,'של קומץ ייננים ובראשם סטליוס קכריס, הביאה עימה לרנסאנס אמיתי של יינות הרצינה.

הם האמינו במוצר יווני ייחודי זה ושמו להם למטרה להוכיח, כי הוא יכול להיות משובח ואיכותי וכי הדבר תלוי לחלוטין ביצרנו: יתקינו מיין בסיס טוב, יקבל יין רצינה טוב; ישתמש ביין בסיס

נחות, יקבל יין רצינה נחות... קכריס הוכיח את טענתו כאשר ברא מחדש את יין קכריבארי, ומאוחר יותר כאשר יצר את "טיר אוף דה פיין" - 2 יינות ששינו לחלוטין את תדמית הרצינה והיוו השראה ליצרנים קטנים ואיכותיים רבים המייצרים כיום יינות רצינה משובחים.

כיום, רצינה איכותית היא שוב פריט שכיח ורצוי בכל רשימת יינות יוונית שמכבדת את עצמה. צמד היינות מיקב קכריס אף העלה קטגוריה זו –שמותר, לפי תקנות האיחוד האירופי ואמנות בינ"ל,

לייצרה רק ביוון – על מפת יינות האיכות של העולם.